ח'רבת זנותא היא קהילת רועים פלסטינית, בדרום מערב הר חברון, שם חיו כ-250 תושבים. כמו בכפרי רועים נוספים ביו"ש, עד שנות השמונים, התושבים גרו במערות טבעיות, שהוספו להן כניסות אבן; אבל לאחר שהמערות החלו לקרוס הם נאלצו לצאת מהן ובנו בתי אבן עם גגות פח וברזנט. הכפר שוכן על כביש 60, מערבית לצומת מיתרים. הכביש נסלל על אדמותיו, וחצה אותו למעשה לשני חלקים.
בהתאם לעדות האגודה לזכויות האזרח (ספטמבר 2017), ב-2007 הוציא המִנהל האזרחי צווי הריסה לרוב הבתים בכפר. עמדת המדינה הייתה כי המבנים אינם חוקיים, היות ונבנו ללא היתרים. למעשה, לתושבי הכפר לא הייתה אפשרות לקבל היתרי בנייה, היות ולכפר, כמו לרוב הכפרים הפלסטיניים באזור C, אין תוכנית מתאר.
המִנהל האזרחי טען שאין הצדקה לתכנון ח'רבת זנותא, בשל גודלו המצומצם של היישוב, קיום אתר ארכיאולוגי במקום (שרידי מסגד, ששימש למעשה ללינת אורחים), ומרחק גדול יחסית בין הכפר לבין העיירה הקרובה. רוב תושבי הכפר נולדו וגדלו בו. אחרים נולדו בדאהרייה הסמוכה, ועברו להתגורר בכפר כאשר החלו לעסוק בגידול צאן.
ב-2017 הסתיים הליך משפטי בבג"ץ בכך שהמדינה הודיעה כי דיון במועצת התכנון העליונה שעתיד להתקיים אמור להסדיר אפשרות של השארת התושבים בשטח הכפר הנוכחי, באמצעים תכנוניים ובאופן חוקי. בתגובה לכך, השופט סגר את העתירה, הקפיא את צווי ההריסה של המינהל האזרחי לבתי הכפר עד שימוצה הליך ההסדרה במוסדות התכנון.
בדצמבר 2018 עתרה תנועת רגבים לבית המשפט המחוזי, בדרישה להריסת מבנה בית הספר שהוקם במקום; אבל בפועל הדרישה לא נאכפה.
בשנים שלאחר מכן נמשכו ללא הרף הדיונים המשפטיים לגבי עתיד הכפר ותושביו.
בראשית פברואר 2022, דיווחה עמותת מחסום ווטש על אירוע שבו נערי גבעות התנפלו על רועים מהכפר, וניסו לקחת את עדרם. הצבא התבונן מרחוק בתקרית, ולא התערב, עד שהמתנחלים קראו לכוח לעזרתם. החיילים זרקו רימון הלם לתוך העדר, וכלבי המתחלים התנפלו על שלוש כבשים וטרפו אותן. בעקבות האירוע, המשטרה עצרה שלושה רועים גם מתנחל נלקח לחקירה, אבל שוחרר מייד.
בדיון בבג"ץ (בג"ץ 8117/23; בג"ץ 8242/23), בשלהי יולי 2024 – באשר לעתירות שנסבו על טענותיהם של תושבים מוגנים מכמה כפרים פלסטיניים המצויים באזור דרום הר חברון בכל הנוגע להתנכלויות כלפיהם וכלפי רכושם – העותרים [נציגי תושבי הכפרים] טענו כי אינם מקבלים סיוע מספק מרשויות אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון. בין השאר התבקש בית המשפט להורות למשיבים [מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, ואחרים] לפעול להשבתם של תושבי הכפרים זנותא וכפר נוסף למקום מגוריהם, לאחר שעל פי הנטען עזבו אותם בעקבות תקיפות ואיומים חוזרים שמהם סבלו.
בעיקרו של דבר, נטען כי המשיבים אינם מקיימים את החובות המשפטיות המוטלות עליהם כלפי העותרים, כי האחרונים חשופים תדיר לתקיפות ולאיומים, וכי חלקם אף נאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בשל כך.
במהלך הדיון שמע בית המשפט את קצין החקירות של משטרת חברון, שהתייחס למאמצים שנעשים מצד משטרת ישראל לצורך מתן מענה לתלונות המגיעות אליה בנושאים הנדונים בעתירה. נציג המשטרה הסביר כי אכן מתרחשים באזור מושא העתירה אירועי אלימות ותקיפה על רקע לאומני, וכי עולה חשד שבחלקם אף היו מעורבים חיילים.
לאחר שהשופטים שמעו את טענות הצדדים, הם הזכירו כי "גורמי הצבא והמשטרה הפועלים באזור יהודה ושומרון מחויבים לפעול להגנה על התושבים המוגנים שלו מפני אלימות או הפרת חוק – הן מכוח עקרונות הדין הבינלאומי החלים במקום, הן מכוח עקרונות יסוד של שלטון החוק. ברי כי מצבים שבהם תושבים טוענים כי הם חשופים להתקפות פיזיות חוזרות ונשנות עליהם ועל רכושם הם חמורים, וחייבים לזכות להתייחסות אפקטיבית של גורמי אכיפת החוק".
בית המשפט שב והדגיש כי "לכאורה התמונה המצטיירת מטענות העותרים מטרידה, וזאת בלשון המעטה. למעשה, אף מטענותיהם של המשיבים ניתן להבין כי המענה שניתן אינו מלא, גם אם לשיטתם נעשה המרב האפשרי. לא למותר לשוב ולהזכיר כי העותרים הם תושבים מוגנים הזכאים לקבל מענה הולם מצד הרשויות באזור, ודאי ככל שמדובר בטענות להפעלת אלימות חוזרת ונשנית כלפיהם. בהתאם לכך, חובה על גורמי אכיפת החוק באזור לשמור על ביטחונם של העותרים ועל הסדר הציבורי באזור, גם בנסיבות המורכבות של התקופה ובמגבלותיהן".
עמותת כרם נבות מסרה בנובמבר 2023 כי תושבי ח'רבת זנותא גורשו באופן מלא או חלקי בשנים האחרונות, בשל אלימות המתנחלים והצבא.
לפי עדות של ארגון בצלם, מאז פרוץ המלחמה לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023 סבלו התושבים מהטרדות ומאיומים של מתנחלים חמושים, ולעיתים גם חיילים שדרשו מהם לעזוב את המקום. מתנחלים חמושים שהגיעו לקהילה שוב ושוב איימו לפגוע בתושביה אם לא יעזבו.
ב-12 באוקטובר 2023 הגיעו מתנחלים חמושים בשתי מכוניות לשלושה בתים בקהילה, הכו חלק מהדיירים בידיהם ובנשקם, איימו עליהם, ניפצו לוחות סולאריים, השחיתו דלת של מכונית ואז עזבו. ב-23 באוקטובר הגיעו שני מתנחלים לבית אחת המשפחות, דחפו את אם המשפחה, רוקנו שני מכלי מים ועזבו. ב-24 באוקטובר הגיעו מתנחלים לקהילה, תקפו את התושבים באבנים, ניפצו לוחות סולאריים וחלונות של אחד הבתים, ורוקנו מכלי מים. ב-27 באוקטובר, הגיעו לקהילה במכונית ארבעה מתנחלים רעולי פנים. הם הטרידו תושבים, שישבו ליד בתיהם, דרשו מהם להפסיק לתעד את המתרחש, והשליכו לעברם רימון הלם. התושבים נאלצו להיכנס לבתיהם.
בעקבות המעשים האלה החליטו תושבי הקהילה, שמנו כ-200 נפש, לנטוש את בתיהם. הייתה זו אחת מכ-25 קהילות שגורשו עד אז בחסות המלחמה בעזה.
מייד אחרי הגירוש עלו מתנחלים על הכפר, והחריבו אותו בשיטתיות: כרתו עצים, הרסו את הבתים עד האחרון, והשמידו את בית הספר (בן חמשת הכיתות, שבנייתו הושלמה ב-2014). התושבים פנו לבג״ץ.
ביולי 2024 הצהירה המדינה בפני בית המשפט כי תאפשר לתושבים לשוב לחורבות הכפר. לאחר דחיות חוזרות ונשנות, בשלהי אוגוסט 2024, עשרות תושבים שבו אל הכפר זנותא. חלק מהם הביאו איתם את עדרי הכבשים שלהם, אחרים עסקו בבדיקת מצב הבארות ועצי הפרי שנותרו במקום, ובקטיף סברס. אחרים הזיזו עמודי מתכת וחלקי בטון, שמתנחלים חסמו באמצעותם את הדרכים בתוך הכפר. הם חשבו להביא למקום, לאחר כמה שבועות של שהייה, גם את הנשים והילדים.
התמונה בכפר הייתה עגומה: לא הייתה קורת גג, עצים, פיסת צל בשמש הקופחת או בית ספר לילדים. זאת ועוד, כל ניסיון לשקם ולו אבן אחת במבנים החרבים נתקל מייד בתגובה תקיפה של הצבא והמשטרה: אפילו יריעות צל הוחרמו בתור ״בנייה לא חוקית״.
הכפר נמצא מאז תחת פיקוח רצוף של המתנחלים, בעיקר אלה של חוות מיתרים (חוות ינון לוי, שהוקמה ב-2021): הם הטיסו את רחפניהם מעליו, הסתובבו בו ללא הפסקה, ואף נכנסו לבתים החרבים כדי למנוע כל ניסיון לשקם את ההרס שגרמו.
זאת ועוד, המִנהל האזרחי אסר עליהם לשקם את בתיהם ההרוסים. ראש ענף תשתיות במינהל האזרחי הודיע לתושבים כי עליהם להתפנות בתוך 30 יום, בשל העתירה מ-2007. בנוסף לכך, שופט בג"ץ פסק, לגבי העתירה ב-2017, כי "במידה ולא ימצא פתרון יחודשו צווי ההריסה בהתראה של 30 יום מראש". מאז חלפו שבע שנים, שבהן לא נעשה הליך הסדרה במוסדות התכנון, ומנגד לא נעשו הליכים לממש את צווי ההריסה. לאחר התקופה הנקובה, אחרוני השברים עזבו את הכפר.
באוקטובר 2024 דווח כי הכפר הרוס ונטוש. בית הספר בכפר שרוף בחלקו, חלונותיו מנופצים והקירות מרוססים גרפיטי בעברית. הבתים הופשטו מכל חפציהם, קירותיהם שבורים וגגותיהם שרופים. כמה תושבים ניסו לשוב לכפר ולשקם את ההריסות, אבל חיילי צה"ל ומתנחלים אלימים מהמאחזים הסמוכים מנעו זאת מהם.
לאור אי-יכולתם של התושבים לחזור לכפרם, על אף שכך הובטח להם בבית המשפט, הגישו הפלסטינים תביעה לבית המשפט העליון בגין ביזיון בית המשפט; זאת מאחר שלטענתם המדינה לא מקיימת את פסק הדין. הם צירפו תיעוד של אלימות מתנחלים כלפיהם, ולטענתם עד כה נרשמו כ-100 אירועי אלימות דומים, כולל כניסת מתנחלים לשטחם ואף לבתיהם. לדבריהם, המשטרה לא נענתה לקריאותיהם לעזרה, וכאשר שלחה ניידת, לא הוגשו כתבי אישום. בנוסף, המנהל האזרחי הודיע לתושבי הכפר זנותא כי בתיהם נבנו באופן בלתי חוקי באזור, ועליהם לעבור לשטח אחר, כשלושה ק"מ ממיקומם הנוכחי.
בתחילת ינואר 2025 – בדיון על אכיפת אלימות מתנחלים בדרום הר חברון, ובכלל זה בח'רבת זנותא – פתחה את הדיון השופטת דפנה ברק-ארז, שאמרה: "אנחנו באירוע משברי. מה קורה עם החיים של האנשים הללו? זה לא מקרה רגיל של אכיפה, אלא אכיפה שנעשתה שלא כדין. יש לכם תוכניות, אבל בינתיים יש אנשים שאין להם איפה לגור". מ"מ נשיא העליון יצחק עמית טען כנגד המשטרה כי זו "לא אוכפת אלימות מתנחלים". השופט אמר: "לא הוגש כתב אישום אחד, אנחנו רואים מתיישבים בתוך הבית שלהם".
בפברואר 2025 הורה בג"ץ למדינה לאפשר לתושבים לחזור לכפר. הוא קבע כי "על המשטרה והצבא לדאוג להרחקת מתנחלים מהכפר ומאדמותיו, באופן מתמשך ובשקידה הראויה". בהחלטה הורו השופטים למדינה לאפשר לתושבים לשקם מבנים שנהרסו על ידי מתנחלים לאחר שעזבו את הכפר.
בתגובה להחלטה, ראש המועצה האזורית הר חברון כי מדובר ב"הזיה". לדבריו, "בג"צ מעודד התיישבות ובנייה לא חוקית באתר ארכיאולוגי, תוך הרס ממצאים יקרים בני אלפי שנים, בשל מחדל אכיפה של המנהל האזרחי".
לא נותר אלא לאחל, כמנהג המקובל במקומותינו: "וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם" – "וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".