הכרזה של חייל

אני מכריז את הדברים הבאים, כמעשה של התנגדות-מִדעת כלפי רשויות הצבא, מכיוון שאני מאמין שהמלחמה מתמשכת במכוון על ידי אלה שבידיהם הכוח לסיימה. אני חייל, המשוכנע שאני פועל בשם החיילים. אני מאמין שהמלחמה הזאת, שאליה נכנסתי כמלחמת הגנה ושחרור, הפכה עתה למלחמה של תוקפנות וכיבוש. אני מאמין שהתכלית שבשמה אני ועמיתי החיילים נכנסנו למלחמה הזאת הייתה צריכה להיות מוצהרת במפורש, כך שיהיה בלתי-אפשרי שתשונה ללא ידיעתנו, ושאילו הדבר היה נעשה, היעדים שהניעו אותנו היו מושגים עתה באמצעות משא ומתן.

ראיתי ונשאתי את סבלם של הכוחות הלוחמים, ואינו יכול עוד לקחת חלק בהארכת הסבל הזה למטרות שאני מאמין שהן חסרות תכלית ובלתי-מוצדקות. איני מוחה נגד התנהגות הצבא במלחמה אלא נגד הטעויות הפוליטיות וחוסר הכנוּת שעל מזבחם מוקרבים הלוחמים. בשם אלה שסובלים עכשיו, אני מוחה נגד הולכת השולל שמבוצעת כלפיהם. כמו כן, אני מאמין שיהיה במחאה הזאת כדי לקעקע את הצייתנות האדישה לזולת, שבה רוב מי שמצוי בחזית העורף מתייחס להימשכות הייסורים, שהוא לא חולק בהם, ושאין לו דמיון מספיק כדי לתפוס אותם.

נכתב ב-15 ביוני 1917; נקרא בפני בית הנבחרים ב-30 ביולי 1917; ראה אור בעיתון הלונדון טיימס ב-31 ביולי 1917.

(הסופר ו"משורר המלחמה" הבריטי זיגפריד ששון)