הריאיון האחרון של הרב מאיר כהנא

הרב מאיר כהנא נתפס על ידי חסידיו כ"צופה ומנהיג", "כהן ונביא".

בריאיון האחרון לעיתונות אמר: "אני אחזור לכנסת ברשימה חדשה, עם שֵם אחר, אבל עם אותן המטרות ואותם האנשים. כתוב בתורה, 'הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ' [שמות א', י'], אז נוציא מצע חדש שיעקוף את חוק הגזענות שאמצעותו פסלו אותנו [סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת], אז ידעו כל השמאלנים... מי זה כהנא".

הרב כהנא הוסיף: "מי שחושב שאנחנו תופעה חולפת – שישכח מזה... עוד ועוד יהודים רואים את זה". הוא קינח בדברים: "אני מאמין בקדוש ברוך הוא, שמראה לי את הדרך ושומר עליי... בסוף תקום כאן מדינה יהודית הִלכתית".

צפייתו-נבואתו של הרב כהנא התגשמה, לפחות בחלקה. ההתחכמות צלחה, והוקמה אכן "רשימה כהניסטית חדשה". במסגרת המשא ומתן הקואליציוני דרשו נציגי הציונות הדתית ועוצמה יהודית לבטל את "חוק הגזענות", המוֹנע מהמזוהים הישירים עם הרב כהנא [ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ומיכאל בן ארי] להיכנס לכנסת ישראל. הצעד הזה טרם צלח. עם זאת, דרכו של כהנא בוודאי שלא הייתה "תופעה חולפת", והכל יודעים – בימין, במרכז, כמו בשמאל – "מי זה כהנא" (למרות שאין להם מושג ירוק, ולו בוסר, על מי ועל מה מדובר).

במבחן העליון, דרכו של הרב כהנא כַּשְלָה – מבחן האמונה בקדוש ברוך הוא השומר עליו מפני "אויביו ושונאיו וכל מבקשי רעתו" (סדר ליל ראש השנה). ב-5 בנובמבר אותה השנה (פחות מחודשיים אחרי הריאיון האחרון הזה), הרב כהנא נרצח בניו-יורק על ידי מתנקש שהיה בעל זיקה לארגון הטרור אל-קאעידה. חסידיו לא השלימו עם העובדה כי – למרות סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא – הוא נרצח על ידי בן עוולה. אחד העיתונאים תיאר היטב את התחושה: "הוא מת להם פתאום. סתם כי איזה ערבי בניו-יורק דפק לו כדור בראש. מוות נעדר הילה. רחוק מירושלים. והם האמינו שהוא חסין".

נותר "עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר" (חבקוק ב', ג') – הלא הוא הקמת "מדינה יהודית הלכתית"; כזאת שתחליף את הדמוקרטיה הליברלית המערבית הרקובה, בהתאם לתפיסתו של הרב מאיר כהנא ז"ל, ובמידה רבה – גם של ממשיכי דרכו יבדל"א.

"נחיה ונראה" – או, מוטב לומר, "אַז מיר וועלן לעבן, וועלן מיר זען" (אם נחיה – נראה).

מקור: יצחק רביחיא, "אני מאמין שהקדוש ברוך הוא שומר עליי", ידיעות אחרונות, 9.11.1990.