באתר "נלחמים על החיים" – "הנותן גיבוי ביטחוני, מודיעיני, לוגיסטי, ותודעתי לתושבי יהודה ושומרון, במטרה למנוע את הטבח הבא ולהפיק לקחים מהטבח בדרום, כדי להגביר את ביטחון התושבים בחוות, בגבעות, ביישובים ובערים" – צוין אירוע "שנתיים לרצח האחים הלל ויגל יניב" (שנפלו חלל בפעולת אֵיבה בכפר חווארה, שעל כביש 60, ב-26 בפברואר 2023).
הפיגוע המחריד ראוי לכל גינוי, אבל אינו צריך להתבטא ב"טרור-נגדי", המבוצע על ידי אזרחים לא מורשים. "הדרישה הפשוטה והנכונה" של נערי הגבעות "למחוק את חווארה", אינה אלא נפשעת.

מדאיגה במיוחד הטענה כי "זה אולי נשמע קצת רחוק מהמציאות, אבל בעזה ראינו ש'כאשר רוצים – יכולים". התרעתי כאן לא פעם על "העזתיזציה של יו"ש".
ימים אחדים לאחר מכן התפרסמה באתר "נלחמים על החיים" הקריאה הבאה: "18 חודשים מאז הטבח הנורא. לא שוכחים את הרוע, את האכזריות, את כל הנרצחים הקדושים. לא שוכחים את מה שהבטחנו לעצמנו שוב ושוב בימים הקשים: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח'. אין לנו תקומה בלי נקמה!".
ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, נחקר על ידי המשטרה בעקבות התבטאויותיו מייד לאחר אותו פיגוע. החקירה נפתחה באישור היועצת המשפטית לממשלה. פוגל שיבח בדבריו את תוצאות פעולת התגמול [הפוגרום] של נערי הגבעות בכפר חווארה.
בריאיון ל"גלי ישראל", אמר פוגל: "מפסיקים עם חוסר הרצון לענישה קולקטיבית, כי זה לא מתאים לכל מיני בתי משפט. אני מוריד את הכפפות. יצא מחבל מחווארה – חווארה סגורה ושרופה. זה מה שאני רוצה לראות. רק ככה נשיג הרתעה. אם נתנהל בכפפות, לא נקבל הרתעה. אם נפסיק להתיישב, לא נשיג ריבונות".
בריאיון נוסף, ברדיו גלי צה"ל, אמר פוגל: "את אפקט ההרתעה שהושג בעקבות אותם 'פוגרומים' לא השיגה מדינת ישראל מאז חומת מגן ביהודה ושומרון. [אני] רואה [זאת] בעין יפה מאוד אפילו, כי בחווארה הבינו שיש פה מאזן אימה שצה"ל כרגע לא משיג אותו, כי אני רוצה שצה"ל ישיג אותו. אני רוצה לראות כל מקום שהמחבלים יוצאים ממנו 'בוער מטאפורית'".
חבר הכנסת פוגל נחשד בהסתה לטרור. הוא נחקר ארוכות, והתיק נסגר רק לאחר 14 חודשים (ללא הסבר לגבי נימוקי הסגירה).
הדוגמה של חבר הכנסת, ושל אנשי ציבור אחרים שהביעו דעות דומות – כמו סגן ראש מועצת שומרון, דוידי בן ציון, שכתב בחשבון הפייסבוק שלו: "הנס שקרה לפני יומיים לא קרה היום. באותה נקודה שבה נפצעה ילדה מזריקת אבן, נרצחו לפני שעה שני תושבי השומרון חפים מפשע", והצהיר: "את העיירה חווארה צריך למחוק. המקום הזה הוא קן טרור, והענישה צריכה להיות כלפי כולם. מספיק עם דיבורים יפי נפש על בניה וחיזוק ההתיישבות" – סייע להסלמת המצב המסוכן.
הדרישה "למחוק את חווארה ואת כל כפרי הטרור", מהדהדת דומיסייד אם לא ג'נוסייד. ההתבטאות כולה מחייבת טיפול תקיף של הגורמים האמונים על שלטון החוק. יש לקבוע קווים אדומים ברורים יותר לגבי הרעה החולה הפושה בארצנו של הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור. אני סבור כי מנהיגים בכלל – ומנהיגים דתיים בפרט – ראויים לענישה בעקבות דברי הסתה חוזרת ונשנית.
כאשר קווים כאלה לא נקבעים, ההתבטאויות מסלימות, ואיתן גם ההסתה הפרועה. כך התפרסמה, בראשית מרס 2025, ההודעה הבאה בצ'אט של קבוצת "נלחמים על החיים": "במשך שנים ארוכות – בידיים כבולות, באג'נדות משפטיות ובמוסר מזויף – צה"ל סיכן חיילים בלוחמה בסמטאות האויב, ונמנע מלהרוס את מעוזי הטרור; אבל המלחמה בעזה לימדה אותנו שאפשר גם אחרת. כמו בעזה – גם ביהודה ושומרון וכל מקום שצריך: הגיע הזמן לתת לצמ"ה [ציוד מכני הנדסי] לדבר, לשטֵח את השכונות שבהן המחבלים פועלים, את הכפרים שמהם נזרקים אבנים, עד שהאויב ייכנע".

על פי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים
בישראל, קשה לראות את המנהיגים הדתיים הבכירים, ואת המוסדות הדתיים, תומכים בבירור ב"שלטון החוק" – לפחות ככל שזה נראה בעיניהם כמנוגד ל"דבר ההלכה". הרבנים הקיצונים לא רק שלא מגבים את החוק, אלא קוראים לעיתים לפרוע אותו, תוך הפעלת אמצעים אלימים.
רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו, התייחס לפוגרום בחווארה, ואמר כי "גם אם תשרוף 20 מכוניות, ו-20 בתים, עדיין לא התחלת [בנקמה הנדרשת]... צריך "לשבור זרוע רשעים" [תהלים י', ט"ו], ו"להקהות את שיניהם" [הגדה של פסח]... אתה לא יכול להכרית את הזוהמה הזאת". לכן, לדבריו, "רק לקב"ה יש את יכולת לנקום את דם הנרצחים". עם זאת, הוא כתב בספרו הלכות מלחמה ושלום, כי "צריך הלוחם לזכור תמיד כי שֵם ה' מתגלה בנשק שלו, ולדעת כי הירייה שלו היא המשך מלחמת ה' בעמלק ובכל כוחות הרוע בעולם". הוא הבהיר: "חשוב מאוד כי לפני כל מלחמה נבין היטב את הסכנה הגדולה שיש בקיומו של העם השטני הזה. שנבין כי השארתו בחיים תהיה בכייה לדורות".
בהקשר הזה, ראוי להזכיר את דבריו של הרב משה בלוי – מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ-ישראל, בנאום שנשא בתקופת המאורעות ביישוב היהודי: "אֵל המנהיגים היהודים: אמנם ידיכם לא שפכו את הדם, יש לקבל בוודאות שאתם מתנגדים למעשי אלימות וכל שכן לרצח. אבל לא הייתם זהירים בדבריכם. כאשר ידוע לכם שישנם צעירים העלולים לבוא לקיצוניות מופרזת, ושכּל דבר בלתי מחושב על ידיכם עלול להתפרש על ידם כקריאה למרד וכעידוד למעשי אלימות. עליכם להתחשב יותר עם דבריכם, ואל לכם לשפוך שמן על מדורת ההתלהבות של בני הנעורים".

על פי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים