חץ מסילבי קשת ◄ היינו בהלוויה נהדרת: נפנפנו באגרופים, / צעקנו, 'שתוללנו, / איזה אבל! / איזו התפרקות! / איזה קטעים!

הרב מאיר כהנא נרצח בעת נאום שנשא במלון מריוט איסט סייד במנהטן, ניו-יורק, ב-5 בנובמבר 1990. למוחרת בלילה הוחזרה גופתו מניו-יורק. שיירה בת 30 מכוניות הגיעה משדה התעופה אל ישיבת הרעיון היהודי בירושלים. רבבות בני אדם מילאו את הרחובות בסביבה. המשטרה סגרה את המקום, והתחבורה כולה שותקה.

ב-7 בנובמבר, בשעה 16:30, החל מסע ההלוויה. לווייתו של הרב כהנא הייתה מהגדולות והסוערות שידעה מדינת ישראל. השתתפו בה כמאה אלף נפש. מסע ההלוויה עבר ברחוב שמואל הנביא. חסידי הרב קראו "דמך זועק לנקמה". משם נמשך המסע לכיוון רחוב בר אילן. לאחר כארבע שעות הגיע המסע אל הר המנוחות. בסביבות השעה 21:00 נסתם הגולל. הרב נחמן כהנא, אחיו של המנוח, אמר קדיש; הרב ישראל אריאל נשא תפילת "אל מלא רחמים". הקהל סירב להתפזר זמן רב – ממאֵן להאמין שרבו נלקח ממנו. חוג תלמידיו הקרובים של הרב נותר אחרון ליד קברו, ברגע של התייחדות והבטחה להמשיך את הדרך.

בין המשתתפים בהלוויה הייתה העיתונאית וכותבת הטור סילבי קשת, שנודעה בסגנונה הביקורתי, המושחז והחריף. סילבי קשת נפטרה, בת 94, בתחילת אפריל 2025.

הנה עיקרי הדברים:

"היינו בהלוויה נהדרת / האמא של ההלוויות / באו ת'אלפים-ת'אלפים, חלק עם נשק ביד / התנפלנו על הארון, בכינו וצעקנו / קראנו נקמה מוות לערבים, מוות לעיתונאים ומוות לשמאלנים...".

"היו הספדים נהדרים. איזה רב אמר – זה הזמן להרוג רבותיי, ואחֵר קרא / ניתֵן את רשות הדיבור לחבר תת-מקלע ולחבר סכין / איך שהרב כהנא היה נהנה...".

"היינו בהלוויה נהדרת, / התחלנו לזוז, שיחררנו קיטור, דקרנו ערבי, תקפנו אמבולנס, / כיסחנו ת'צורה לערבי אחר ; וגמרנו על עוד שניים".

דף לציון "אזרחים חללי פעולות איבה", הביטוח הלאומי:

"הרב מאיר דוד כהנא – חלל פעולת איבה, י"ח בחשוון תשנ"א, 6.11.1990. מקום אירוע: ארצות הברית – ניו-יורק. הובא למנוחת עולמים בירושלים – הר המנוחות. אזור: חברה קדישא הראשית והכללית, גוש: כ"ג, חלקה: ב', שורה: ד'. הותיר: אישה וילדים... מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 57".