מבצע שומר החומות ברצועת עזה היה מלווה ברצף אירועים אלימים ברחבי מדינת ישראל. נהרגו בהם שלושה אזרחים, ונפצעו מאות.
במהלך האירועים נרשמו מקרים של שימוש בכלי נשק של ערבים כלפי יהודים, בעיקר בעיר לוד. בדומה למצב לגבי קהילות ימניות-קונסרבטיביות רבות בארצות הברית – שמעודדות את חבריהן להחזיק נשק, ואף "להביא אותו לכנסייה" – קריאה נשמעה באותה התקופה מפי רבנים לגבי הגעת מתפללים לבתי הכנסת בלוד, כאשר הם מצוידים בכלי נשק.
הפורעים היהודים, שפעלו במהלך האירועים, היססו להשתמש בנשק חם, אף שלעיתים המליצו גם הם לחבריהם להצטייד בו. אביא להלן דוגמה מהתנהלות צ'ט בטלגרם של "גדוד הנוקמים, נתניה" (13.5.2021). הקבוצה הושקה עם ההודעה הבאה: "היום בתשע נפגשים כולם בתחנה מרכזית [בנתניה]. בבקשה חברים להצטייד בכל כלי נשק שאתם יכולים להביא, ושכולם בבקשה יעשו רשימה של עסקים של ערבים, כדי שנוכל לעבור. אבל, גם כאשר היו בידי הקבוצה כלי נשק חמים, השאלה שהתעוררה הייתה: "מה לעשות איתם?", שהרי "יש כלים, אבל לא חכם לצאת איתם"; "אתה לא מבין שיעצרו מלא חברה, וקיבלו תיק פלילי". בעניין הזה הסתמנה ההסכמה: "אתה צודק. אם נבוא לעיר שלא שלנו עם כלי נשק, יעצרו את כולם". מנהלי הקבוצה הודיעו: "תהיו חכמים. לא צחוק, אין בעיה לבוא עם אלות, מקלות, נפצים. רימוני הלם – יש בשפע". באשר לרימונים, כנשק חם, התעוררו שוב חילופי דברים: "מאיפה משיגים רימונים?". תשובה: "יש בשפע. השאלה מי ייקח את הסיכון לנהוג עם זה. פלילי גם!". בכל מקרה, אם דובר בנשק חם או קר, התוצאה המתבקשת הייתה דומה: "חברה, זיינו להם תצורה. אל תראו רחמים כמו שהם לא מראים רחמים. תגרמו להם נזקים בלתי-הפיכים בגוף!". אבל אז התעוררה שוב השאלה של תושבים שהגיעו מבחוץ: "אז מה נעשה? אם הם באים עם כלים?". התשובה המתבקשת: "אם זה רציני, אנחנו נדאג שגם אנחנו נביא כלים. לא חסר לנתניה כלי נשק".
בעקבות האירועים – מאי 2021 עד לסוף השנה
בעקבות אירועי מאי 2021, הגדרות נפרצו, וחזינו בביקוש גואה של כלי ירייה פרטיים. אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים פרסם את מספר הבקשות שהוגשו למתן רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי במסגרת סיכום שנת 2021. מהנתונים עלה כי במהלך השנה נרשם גידול חד במספר בקשות שהוגשו. השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, הבהיר כי "בעוד שהירידה הרב-שנתית והעקבית במספר בעלי הרישיון לנשיאת נשק אישי היא מגמה חשובה, העלייה במספר מבקשי רישיון לנשיאת כלי נשק החל מאירועי מאי נובעת מסדק בתחושת הביטחון של אזרחים". לדבריו, "תפקידנו לאחות את הסדק הזה, לשפר את המענה של כוחות ביטחון הפנים לאירועים ולהציג זאת בצורה הטובה ביותר שאפשר לאזרחים, כך שתחושת הביטחון האישית תמצא מזור גם ללא הצורך בנשיאת כלי נשק אישי". מה שהקֵל על קבלת הנשק היא הרפורמה שהנהיג השר לשעבר ארדן ב-2018. השר בר-לב סבר כי יש לפעול בהתאם להמלצת היועץ המשפטי לממשלה, ולקבוע את התבחינים בחקיקת משנה בכנסת. לפיכך, הוא יחל לבצע את העבודה המקצועית של בחינת התבחינים, ולאחר מכן יכריע בעניין.
בכיר במערכת אכיפת החוק אמר כי "כמות הבקשות אדירה, אבל הגיונית לאור המצב הביטחוני בארץ". לדבריו, הבקשות מבטאות "חשש של הציבור שברגע האמת המשטרה לא תהיה שם, והם מעדיפים להגן על עצמם במקרה של סכנת חיים. אחרי התמונות שאנחנו רואים בלוד, רמלה ובאזור המשולש והנגב, הגיוני שאזרחים יבקשו להתחמש כדי להגן על עצמם ומשפחותיהם".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), הודיע במקביל על הקמת "השדולה לקידום זכות ההגנה העצמית בישראל," שבה חברים 20 חברי כנסת נוספים – כולם מהאופוזיציה. השדולה של ח"כ אוחנה נשענה על אידיאולוגיה ימנית קונסרבטיבית, הנפוצה במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, שלפיה לכל אזרח שמורה הזכות להגן על עצמו. לפי אוחנה, המדיניות הישראלית של מתן רישיונות נשק היא "קשוחה ביותר", והיעד של השדולה הוא לגבש שינויי חקיקה כדי לשנות זאת.
ביולי 2021 הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי השר החדש לביטחון פנים, עמר בר-לב, מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה יש לקבוע תבחינים למתן רישיון נשיאת נשק פרטי בחקיקת מִשנה. בכך הציג השר בר-לב עמדה הפוכה לעמדת קודמו בתפקיד, אמיר אוחנה, שמאז כניסתו לתפקיד השר לביטחון פנים, ב-2015, פעל להגדלת כמות כלי הירייה ברחובות (אבל ההליך היה טעון אישור של ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, דבר שלא הובא להצבעתה).
בהודעת הפרקליטות נמסר שבהתאם להחלטה החדשה של השר, גורמי המקצוע במשרד לביטחון פנים יחלו להכין טיוטת תבחינים שאפשר יהיה להעלות בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. לגבי נשק אבטחה המשיך השר החדש במדיניות של קודמיו, והחליט להאריך את ההיתר שניתן למאבטחים לקחת איתם את הנשק הביתה.
כתוצאה מכל אלה, במהלך 2021 חל גידול הדרגתי בהגשת בקשות לקבלת רישיון לאחזקת כלי ירייה: הוגשו יותר מ-19 אלף בקשות חדשות, פי שניים מהשנתיים הקודמות; אושרו כ-11 אלף בקשות.
המחלוקת על מדיניות רישוי כלי ירייה ותוצאותיה – 2022
אירוע טרור שבו מחבל רצח עוברי אורח ברחוב דיזנגוף בתל אביב, בתחילת אפריל 2022, היה טראומטי מבחינות שונות. הוא גרם לריכוז בעלי נשק מגורמים ומכוחות שונים בסביבה הומה בני אדם. בעקבות האירוע, הרמטכ"ל ציין כי "לא ייתכן שאזרחים מסתובבים בין שוטרים, וכל אחד לוקח אקדח ויורד לרחוב לרדוף אחרי מחבלים. ככה עלול להתחיל אירועי ירי דו-צדדי".
כתגובת-נגד, וכהיענות לדרישה להרחבת הקריטריונים, עו"ד עדי קידר מארגון "חוננו" הכריז כי "מנסים למזער את כמות כלי הנשק שמצויים בידי האזרחים". לדבריו, "זהו דבר הזוי, שיגרום לסכנת נפשות".
סגן ראש עיריית ירושלים, המקורב לתנועה הכהניסטית, אריה קינג, כתב בעקבות אירועים ביטחוניים במזרח ירושלים, במסר ויג'ילנטי מובהק: "אני קורא ליהודים באשר הם להגיע ולפטרל ברחובות העיר העתיקה, ואם תבחינו ביהודים מותקפים – צאו להגנתם".
בעקבות הלחץ הציבורי ובחינה מחודשת של מצב הדברים, השר לביטחון פנים עמר בר-לב הודיע כי מי ששירתו בתפקידים מבצעיים במשטרה ובמג"ב יוכלו לקבל רישיון נשק, בכפוף לתנאים; זאת לאחר שעד לשינוי, לוחמי מג"ב לא יכלו להוציא נשק, מכיוון שלא השלימו הכשרה של רובאי 07.
בשנים 2020-2017 הייתה תנודתיות במספר הבקשות לרישיון כלי ירייה פרטיים; אבל ברובן מספר הבקשות שהוגשו היה נמוך מ-10,000. בין השנים 2022-2020, מספר הבקשות למעלה מהכפיל את עצמו. בסך הכל, מספר הבקשות גדל פי חמישה בין שנת 2020 לשנת 2022. ב-2022 עמד מספר הבקשות לקבלת רישיון לאחזקת כלי ירייה על 42 אלף. מתוך אלו אושרו כ-13.5 אלף בקשות.
ממשלת נתניהו השישית – מהשבעת הממשלה ועד ה-7 באוקטובר 2023
במאי 2022 קיבלה ממשלת ישראל השלושים-ושבע את אמון הכנסת העשרים-וחמש. ב-28 בדצמבר 2022 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת הליכוד לבין עוצמה יהודית. נקבע בו כי "בתוך 60 יום מהקמת הממשלה, תתקבל החלטת ממשלה המכריזה על מערכה לאומית כוללת להשבת הביטחון האישי ברחבי ישראל, למיגור הפשיעה הלאומנית, ולהיערכות להתמודדות עם פתיחת חזית פנימית בחירום". ב-29 בדצמבר קיבלה הממשלה החדשה את אמון הכנסת, ושריה נשבעו אמונים מייד לאחר מכן – בכללם, השר איתמר בן-גביר, שמונה לשר לביטחון הפנים, ושֵם משרדו שונה ביוזמתו למשרד לביטחון לאומי.
בליל שבת, 27 בינואר 2023, בוצע פיגוע על ידי מחבל פלסטיני, תושב מזרח ירושלים, שירה למוות באזרחים בשכונת נווה יעקב בירושלים. באירוע נרצחו שבעה בני אדם, ונפצעו שלושה. ארבע דקות לאחר תחילת הפיגוע, המחבל חזר למכוניתו ונמלט. לאחר שנסע כ-800 מטרים, נתקל בניידת משטרה ביציאה מהשכונה אל שכונת בית חנינא. הוא יצא ממכוניתו וירה לעבר השוטרים שרדפו אחריו, ואלה ירו בו למוות.
בהצהרה שמסר השר איתמר בן-גביר, בעת שביקר את הפצועים בבית החולים, הוא התחייב לפעול להגדלת מספר האזרחים נושאי הנשק: "אני רוצה יותר כלי נשק ברחובות, כדי שאזרחי ישראל יוכלו להגן על עצמם... לכן הנחיתי בהתאם את המשרד שלי, וכאן אני צריך גם סיוע של האוצר [בצלאל סמוטריץ'], ואעלה את זה גם בקבינט – כדי להביא אנשים נוספים לאגף רישוי כלי ירייה. זה יאפשר לאזרחים שרוצים ומתאימים לשאת נשק, ואני רוצה גם להקל בקריטריונים [תבחינים] לכך".
האירוע הביא את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להצטרף לשר איתמר בן-גביר, בטענה: "אנחנו רואים פעם אחר פעם שאזרחים חמושים ומיומנים מצילים חיים". בישיבת הממשלה השבועית אמר נתניהו: "אנחנו מזרזים מתן נשק לאלפי אזרחים ישראלים ברחבי הארץ, כולל שירותי ההצלה... זה יגביר את יכולת התגובה".
בשלהי אפריל 2023 נמסר כי, בהוראת בן גביר, "בקרוב יהיה קל יותר לקבל רישיון לכלי ירייה". הצעד המתוכנן תורץ כמקובל כנדרש "בעקבות המצב הביטחוני, והעלייה המשמעותית בביקוש של ישראלים לשאת נשק אישי". על פי ההנחיות החדשות, "קבוצות נוספות יקבלו פטור מריאיון פיזי בלשכות כלי הירייה – כגון לוחמים משוחררים, משרתי מילואים פעילים, שוטרים וכבאים".
בשלהי יוני 2023, חלק מפעילי ארגון "אחים לנשק" (ארגון מחאה והתנדבות שנוסד על ידי אנשי מילואים כחלק מתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית שהוכרזה בינואר 2023 על ידי ממשלת ישראל השלושים-ושבע) קיבלו הודעה על ביטול הרישיון להחזקת כלי ירייה פרטי מהאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי. עם קבלת ההודעה נדרשו הפעילים המשתתפים בהפגנות לגשת לתחנת המשטרה, ולהפקיד את כלִי הנשק האישי שלהם. נמסר כי ההליך מתנהל לפי חוק כלי ירייה ולפי שיקול דעת נרחב המוקנה בחקיקה לפקידי הרישוי.
במקביל נשללו כלי הירייה של לפחות שבעה פעילים במחאה נגד הממשלה, בהם קצינים בשירות מילואים פעיל, ובגופי התנדבות ביטחוניים אזרחיים.
משטרת ישראל הבהירה כי "במסגרת פעילות המשטרה לשמירה על שלום הציבור וביטחונו, המשטרה בודקת במערכות המידע המשטרתיות העומדות לרשותה את מסוכנות בעל הרישיון לנשק בבואה להמליץ על חידושו או ביטולו. ככל שמתקבל מידע על אודות מחזיק הרישיון, הוא נבחן בהתאם, תוך איזון בין הצורך התעסוקתי שלו לבין שמירה על שלום הציבור". בהודעה הודגש כי "המשטרה היא גוף ממליץ, בעוד הגוף המאשר את קבלת הרישיון או הארכתו הוא האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר: "רישיון נשיאת כלי ירייה ניתנת על ידי משטרת ישראל. בארבעת החודשים האחרונים, במסגרת מבצע לצמצום זמני המתנה לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי, ניתנו יותר מ-14,073 אישורים מותנים. בשנה קודמת הנתון הזה עמד על 4,054 בלבד. לצד עידוד נשיאת כלי ירייה פרטי, האגף לרישוי ופיקוח על כלי ירייה מקפיד על נהלים ומאפשר נשיאת כלי ירייה פרטי בכפוף לשימוש אחראי".
בתחילת יוני 2023 נמסר כי השר לביטחון לאומי יביא לאישור שורת צעדים לשינוי התבחינים לבקשת רישיון לקבלת כלי ירייה. במסגרת התוכנית, יאושר רישיון לכל בעל תעודת לוחם, ולחיילי ישיבות הסדר בתנאים מסוימים. בנוסף, מתנדבי מד"א יכללו לראשונה בתבחין "מתנדבים בכוחות ההצלה".
ביולי 2023 הוגש תזכיר טיוטת "תקנות כלי הירייה". בדברי ההסבר נכתב כי "מדיניות השר לביטחון לאומי היא כי כלי ירייה יימצא רק היכן שיש צורך בו ובידי מי שכשיר לכך ועבר את ההכשרה הנדרשת; זאת, לצורך חיזוק הביטחון האישי ותחושת הביטחון של אזרחי ותושבי מדינת ישראל". בהצעה פורטו תנאי הסף החדשים.
באותו החודש, בעקבות התערבות לשכת השר בן-גביר, ניתן אישור מיוחד לנשיאת כלי ירייה לג'ונתן פולארד, אשר הורשע בארצות הברית ב-1987, במסגרת עסקת טיעון, בקשירת קשר למסירת מידע ביטחוני לממשלה זרה, נידון למאסר עולם, שוחרר בתנאים מגבילים בנובמבר 2015, ועלה ארצה בדצמבר 2020.
סיכום
מינויו של איתמר בן-גביר לשר לביטחון לאומי, ושל בצלאל סמוטריץ' לשר האוצר ושר במשרד הביטחון, הביא למצב שבו השליטה האפקטיבית על חלק ניכר מהמשאבים הלאומיים המדינתיים המרכזיים מצוי בידי תנועות של הימין הרחוק – הרדיקלי והקיצוני. בכלל זה, גורם מובהק של ימין רחוק בישראל השתלט "מבפנים" על משאבי העוצמה הביטחונית-הלאומית, וקודם כל וראשית לכל על הקצאת הנשק לאזרחי המדינה.
גישתו של השר בישרה על "מדיניות מרחיבה" לרישוי כלי ירייה המצויים בידי אזרחי המדינה (בעיקר אלה היהודים). למרבה הפרדוקס, הצורך בנשק גבר במידה רבה בשל מחדלי הממשלה שבה שירת השר לביטחון לאומי, והמהלכים שהוא עצמו הנהיג בתקופת כהונתו, שהביאו להחלשה ממשית של המשטרה, לירידת קרנה, לפריקת עול ברחוב הערבי בישראל, ולנסיקת הטרור הפלסטיני.
(מדיניות רישוי כלי ירייה בישראל מאז טבח ה-7 באוקטובר ואילך, תיסקר בחלק הבא).