רכז ביטחון שוטף צבאי (רבש"ץ) הוא האחראי על אבטחת יישוב בשגרה ובחירום, עד הגעת כוחות צה"ל או משטרת ישראל. עליו מוטל התפקיד להיות חוליית הקישור בין גורמי ביטחון אזוריים וגופי חירום כלליים לבין היישוב ותושביו.
הרבש"ץ כפוף מנהלית למועצה האזורית או לממונה חירום וביטחון ברשות המקומית; ומקצועית למפקד החטיבה המרחבית (חטמ"ר) שהיישוב נמצא בתחומה.
באזורים הכפופים לצה"ל, כתחליף הריבון, כמו יו"ש, הרבש"ץ פועל מול הכוחות עליהם מוטלת אבטחת היישוב שבו הוא מתגורר. הוא אחראי על מערכת הביטחון ביישוב או במועצה המקומית שעליה הוא ממונה, ביחד עם כיתת הכוננות שבאחריותו, בעבודה מול גורמי צה"ל בגזרתו.
כיתת הכוננות – המורכבת מאנשי היישוב, שעברו הכשרה מיוחדת – היא כוח אבטחה מצומצם, המיועד לפעול במהירות, להציע מענה ראשוני לאירוע ביטחוני, עד להגעת כוחות נוספים של צה"ל או משטרת ישראל, ולסייע לכוחות לאחר הגעתם. פעילות כיתות הכוננות ביו"ש מוכתב על ידי צו בדבר התגוננות אזרחית (1951); צו בדבר הסדרת השמירה ביישובים (1961); פקודת המשטרה (1971). את שכר הרבש"צים מממן כיום מתקציבו משרד הביטחון. הרבש"צים ממלאים את תפקידם מתוקף כתב מינוי, המוענק להם על ידי מפקד החטמ"ר אשר בגזרתו הם פועלים.
תפקידו הרבש"ץ כולל מגוון משימות ותחומי אחריות: ניהול צוותי הביטחון המקומיים – גיוס, הכשרה והפעלה של צוותי מתנדבים מקומיים, שישמשו ככוח ביטחוני יישובי, ופיקוד עליהם. כוחות אלה פועלים בשגרה ובחירום לשמירת הביטחון בתוך היישוב ומסביב לו; קשר עם כוחות הביטחון – תיאום הפעילות הביטחונית ביישוב עם כוחות הביטחון, כמו צה"ל, משטרת ישראל ומג"ב. התיאום הזה כולל העברת דיווחים על מצבים חשודים, ניהול אירועי חירום והפעלה משותפת של כוחות הביטחון בשטח; זיהוי איומים וטיפול בהם – אחריות על זיהוי מקורות איוּם אפשריים, כגון חדירות בלתי חוקיות, פעולות טרור ואיומים אחרים. במקרים כאלה, עליו להפעיל את כיתות הכוננות, ולתאם את הפעילות של כוחות הביטחון; תחזוקת אמצעי ביטחון – תחזוקה ותפעול של אמצעי הביטחון ביישוב – כולל גדרות ביטחון, מצלמות מעקב, מערכות התרעה, כלי נשק ואביזרי הגנה, וכן אמצעים טכנולוגיים נוספים; שגרה וחירום – בשגרה, תחזוקת מערכות הביטחון ותרגולים; בחירום, הפעלת מערך הביטחון כולו, כדי להגן על היישוב.
הרבש"ץ הוא בעל מעמד מיוחד. הוא אינו חייל או שוטר, אלא אזרח, לרוב תושב ההתנחלות שבה הוא מועסק. הוא פועל מטעם גוף אזרחי (המועצה האזורית המתאימה), אבל מקבל הכשרה מגוף ביטחוני (פיקוד המרכז של צה"ל ואוגדת איו"ש); מקבל נשק ורכב מצה"ל, ופועל על פי סמכויות שהוקנו לו על ידי המפקד הצבאי.
בעדות מ-2013, שנמסרה ל"שוברים שתיקה", אמר חייל מילואים: "הסיפור של [האזור] זה שאין שם חוק פורמלי, יש שם חוק שנקבע על ידי פרסונות. האישיות של הרבש"ץ תשפיע מאוד על ההתנהלות... יש רבש"צים מאוד סובלניים, גרים שם כבר המון זמן ומכירים את האוכלוסייה; יש יחסי כבוד לסובבים אותם... בעיקרון, הרבש"ץ מגדיר גבול גזרה... הרבש"צים הרבה פעמים הם העיניים. כל רבש"ץ הוא שליט בארצו" – מעין "שריף" של הגזרה שעליה הוא אמון.
הניסיון האמריקני לגבי שריפים
הזכרת ה"שריף" האמריקני אינה מקרית. שורה של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות לגבי שריפים בארצות הברית ציירו תמונה עגומה למדיי.
שריף (Sheriff – מילה שתפתחה מהצירוף shire-reeve, "אוכף חוק מחוזי") הוא נציג הדין בעל אחריות על אזור או מחוז. ברחבי ארצות הברית מצויים מעל שלושת-אלפים שריפים, בעלי מעמד שיטורי מיוחד. תפקיד השריף שונה בהגדרתו במידה רבה ממקום למקום. ככלל, השריף נותן מענה ביטחוני ופרטני למחוז עליו הוא מופקד. באירועי שגרה, שריף מחוזי מאבד את סמכותו ברגע שהוא יוצא מתחום שיפוטו, והוא אינו רשאי לאכוף את החוק ללא אישור מפורש מהגורם המופקד על האזור שבו הוא נמצא.
שריפים הם ביורוקרטים שיש להם זכות חוקית לפגוע באנשים ולהרוג אותם; זאת תוך ריסונים ובלמים מעטים. הם קובעים ומיישמים מערכת רחבה של קווי מדיניות משלהם.
סמכותו של השריף והאוטונומיה שלו נרחבות ביותר. עובדה זאת יוצרת סביבה שבה תחושת הדיווחיות של בעלי התפקיד פוחתת, והאמצעים העומדים לרשותו עשויים להיות מכוונים לקידום מטרות דתיות, פוליטיות ואידיאולוגיות מסוימות. שריפים ידועים בנטייתם לבצע התנהגות לא ראויה, הגובלת לעיתים בעבריינות או בפשיעה.
היסטורית, התפתחות תפקיד השריף הייתה מקבילה להתבססות הקולוניאליזם. התפקיד הופיע לראשונה ב-1634, עם הגעתם של הקולוניאליסטים הבריטים לאמריקה. השריפים סייעו להתפשטות האימפריאלית של ארצות הברית ממערב לנהר המיסיסיפי (שמקורו בצפון מינסוטה, וזרימתו דרומה עד מפרץ מקסיקו). כאשר ארצות הברית התפשטה מערבה, השריפים יועדו להיות אוכפי החוק הרשמיים העיקריים, ולעיתים גם הבלעדיים. השריפים באזורי הספר שימשו לעיתים קרובות כנציגים היחידים של אכיפת החוק, בזמנים שבהם המתיישבים עסקו באלימות כלפי האוכלוסיות המקומיות (שחורים, ילידים, מקסיקנים-אמריקנים, ועוד). האלימות ה"חוקית" כללה מעצרים, ירי, הרג של תושבים לא-לבנים, וכדומה.
שתי מגמות צריכות לעורר בנו דאגה מיוחדת: ראשית, פגיעה במיעוטים שוליים במרחב; שנית, חבירה לגורמי ימין קיצוני, ושיתוף פעולה איתם, עד כדי כך שהם מהווים מקשה אחת.
שריפים שיש להם דעות שליליות לגבי אוכלוסייה כלשהי, עשויים להנהיג מדיניות ענישה כלפי אותה האוכלוסייה, ובכך להגביר את חוסר השוויון, ולא פעם לבסס את העליונות הלבנה; זאת בסיוע ממשי של קבוצות רדיקליות וקיצוניות ויג'ילנטיות, שמוענקת להם יד חופשית לפעול באזור כדי להגשים את המטרות האלו. השריפים נהנים לא פעם מכך שעומדים לרשותם פעילים שאפשר לנצלם לצורכי תגובה גזענית אלימה – מהירה, זולה, ומתמידה.
מסתבר כי, ככלל, תפקיד השריפים קידם אלימות קהילתית, עודד ויג'ילנטיות, וחיזק עליונות לבנה בקהילות ב"מערב הפרוע".
הפעלת רבש"צים ביו"ש
תפקידו של הרבש"ץ ביו"ש מקיף יותר מאשר זה בתחומי הקו הירוק. הרבש"צים ביו"ש כפופים לצו צבאי, שמעניק להם סמכויות נרחבות יותר – כולל אפשרות לעכב אדם, לעצור אותו, לערוך עליו חיפוש, וגם לתפוס חפצים המעלים אצלם חשד.
הרבש"צים הם אלה המתווכים בין המתנחלים לבין כוחות הביטחון. הם נתפסים על ידי האחרונים כבני-סמכא, מכיוון שהם נמצאים בשטח שנים רבות, בעוד שהמפקדים והחיילים מתחליפים באופן תדיר. תיאור המצב, כפי שהם מוסרים אותו – מתוך אינטרסים מוגדרים – הוא הבסיס להבנה של כוחות הביטחון באשר למתרחש בשטח, ובעקבות כך נגזר האופן שבו הם מטפלים באירועים שונים.
ב-2009 הורחבה סמכות הרבש"צים ביו"ש, ומאז בסמכותם לפעול גם מחוץ לשטח ההתנחלות, ב"מרחב השמירה" המוגדר סביבה, הכולל לא פעם מאחזים בלתי-חוקיים.
החל מיולי 2024, תנאי הרבש"צים ברחבי הארץ שודרגו. לאחר הגדלת הסיוע של ממשלת ישראל ליישובים ביו"ש, שכר הרבש"צים, שהוחלט שיועסקו כאזרחים עובדי צה"ל, הועלה בעשרות אחוזים, והתאפשר ליישובים לפתוח עשרות תקנים חדשים להעסקת רבש"צים נוספים, ולהגדלת היקף תקני ממלא מקום בכל היישובים. בנוסף, אושר מסלול הכשרה ואימונים לשמירת כשירות הרבש"צים, הכולל הנפקת תעודות וסמכויות. במקביל הוחלט על המשכת רכש ציוד לחימה מתקדם: נשק אישי, נשק מחלקתי, אמצעי ראיית לילה, רכב ממוגן, ציוד קשר מתקדם, ציוד מיגון אישי ומדים טקטיים ייחודיים.
מקרי בוחן
טלמון – שלהי נובמבר 2010: מח"ט בנימין הורה על הדחתו, "ממניעים מקצועיים", של רבש"ץ טלמון (בשם ש"ב) – התנחלות ויישוב קהילתי בצפון-מערב לרמאללה, ולצד יישובי גוש טלמונים, ש"פתח באשר לעבר ערבים שהתקרבו לגדר היישוב, וירה לכיוון רגליהם, במקום באוויר". בסופו של אירוע הירי נפצע אחד הערבים באורח קל מנתזים, ונזקק לטיפול רפואי (במקררה אחר, אותו הרבש"ץ מנע את כניסתם ליישוב של פקחי המינהל האזרחי שהגיעו לצורך אכיפת הקפאת הבנייה בתקופת "הקפאת הבנייה" בהתנחלויות).
בעקבות האירוע, יו"ר ועד מתיישבי בנימין אמר כי "מדובר באדם שמילא את תפקידו באופן מקצועי נגד מי שהתקרב ליישוב בצורה מסוכנת. מח"ט בנימין היה צריך לציין לשבח את רבש"ץ טלפון על תפקודו בהגנה על תושבי היישוב.
עשרות רבש"צים דרשו לשקול שנית את הדחת רבש"ץ טלמון, ולהחזיר אותו לעבודתו. לדבריהם: "ידוע ומפורסם הדבר כי לתפקיד הרבש"ץ אין אח ורע. מצד אחד, אזרח מן השורה; מצד שני, ממונה מטעם הצבא על רשות השמירה, מנהל נשקיה צבאית, נוסע ברכב חצי צבאי, וכדומה. בתפקידנו הזה אנו חשופים לאש בכל עת ומכל כיוון אפשרי". כתוצאה מכך, לדבריהם, "אנחנו לבד בשטח, ואף אחד לא רוצה או מוכן לעמוד מאחורינו".
כוכב יעקב – שלהי יוני 2012: "סגן הרבש"ץ של היישוב כוכב יעקב שבבנימין נחקר במשך שעות ארוכות במשטרה, נשקו הוחרם והוא שוחרר בערבות. הסיבה – הוא ירה באוויר במהלך ניסיון חדירה של ערבי ליישוב". לאחר שבמערכת הבקרה של היישוב התקבלו התרעות על נגיעה בגדר, סגן הרבש"ץ הגיע ראשון לשטח, והבחין בערבי המנסה לחדור אליו. הוא ניסה לעכבו, אבל לדבריו הערבי התנגד וניסה לתקוף אותו. בתגובה, ירה סגן הרבש"ץ באוויר, השתלט על הערבי והעביר אותו לכוח צבאי שהגיע למקום".
טלמון – אמצע דצמבר 2019: באמצע מאי 2019, רבש"ץ טלמון (בשם י"א) נבחר כמצטיין אוגדת יו"ש, וזכה להכרה מתאימה.
באמצע דצמבר באותה השנה, בכפר אל-ג'אנייה, הסמוך להתנחלות טלמון (שרוב שטחו מוגדר כשטח C, ומיעוטו כשטח B), תושב הכפר הגיע למספרה, בצוהרי היום. לפתע שמע קולות ירי וצעקות של ילדים. הוא ביקש לבדוק מה קורה בחוץ. במרחק כמאתיים מטר ממנו ראה את רבש"ץ טלמון, יורה מרובה ה-M-16 שלו בתוך הכפר. לאחר דקות אחדות, הרבש"ץ נכנס למספרה, תפס את התושב, וגרר אותו החוצה עד לכביש הראשי, לכיוון ההתנחלות. במקביל, הוא ירה באוויר שלוש יריות. כאשר הרבש"ץ הבחין בשכן המביט לעבר המתרחש, הוא צעק עליו להיכנס לביתו, וירה לעברו שלוש יריות נוספות. הרבש"ץ הוביל את התושב לעבר קבוצת חיילים, שעמדה בקצה הכפר, השאיר אותו שם, חזר אל הכפר יחד עם אזרח חמוש נוסף, והם ירו סביב. חלק מהיריות פגעו בבתים וגרמו לנזק. אביו של התושב ראה את המתרחש וניגש אל הרבש"ץ, כאשר הוא דורש לדעת מה קרה לבנו. לאחר ויכוח, הרבש"ץ וחברו כיוונו את הנשק אל האב ואל בן משפחה נוסף שעמד בקרבת מקום, כאשר הם מאיימים עליהם בירי. האב ביקש מן הרבש"ץ לצאת מתחומי הכפר, מכיוון שאין לו סמכות שם, והדגיש בפניו כי זו לא הפעם הראשונה שבה הוא פולש ליישוב. חיילים שעמדו בקרבת מקום וראו את המתרחש לא התערבו, גם לא לאחר שאביו של התושב ביקש מהקצין שנכח שם לסלק את הרבש"ץ משטח הכפר, ולשחרר את בנו. לאחר זמן קצר, הרבש"ץ חזר אל הבן, שעדיין נמצא תחת השגחת חיילים. הוא דרש את תעודת הזהות שלו, והחיילים שעמדו מסביב לא אמרו מילה, כאילו שהרבש״ץ מפקד עליהם. אחרי שהרבש״ץ קילל אותו ואת אביו, הוא החזיר לו את תעודת הזהות. הרבש״ץ נתן לבסוף הוראה לחיילים לשחר אותו.
בעקבות האירוע הגיש אחד מתושבי הכפר תלונה למשטרה, באמצעות ארגון "יש דין". התיק בעניין נסגר, בהיעדר עבירה פלילית, אבל נפתח שוב בעקבות ערר שהגיש הארגון. לאחר בדיקה עיתונאית נמסר כי "התקיים תחקיר על ידי מפקד החטיבה המרחבית, שבסיומו נמצא כי פעולות הרבש"ץ נבעו מצורך מבצעי מובהק. לצד זאת, נמצא כי נפלו פגמים שונים בהתנהלותו המבצעית, ומשכך הוא ננזף על ידי מפקד החטיבה".
ענתות – נובמבר 2021: הרבש"ץ המקומי של היישוב הקהילתי ענתות, מצפון מזרח לירושלים, ירה מנשקו, לאחר שרועה צאן פלסטיני התקרב לגדר ההתנחלות. הירי הביא להרג של אחת מכבשותיו. הרבש"ץ נחשד בביצוע ירי לא חוקי, וחרף הסבריו (תחילה הכחיש את הירי, אחר כך אמר שירה באוויר ואף טען שבדואים ניסו לחבל בגדר) החליטה המשטרה להחרים את נשקו ולהשעותו עד השלמת החקירה.
חוות גלעד – אמצע מרס 2022: רבש"ץ חוות גלעד – מאחז בשומרון, הממוקם על יד כביש 60, בסמוך לכפר ג'ית וליישובים יצהר וקדומים – זרק הצידה תיק שמצא בשטח, במסגרת אירוע "תג מחיר". לפיכך, נטען נגדו כי שיבש הליכי חקירה. בית המשפט האריך את מעצר ביומיים, לצורך המשך החקירה.
בעקבות המעצר הכריזו כלל הרבש"צים בחטיבת שומרון על שביתה מעבודה עד להודעה חדשה. הטענה הייתה כי הרבש"ץ הבחין בשלוש דמויות חשודות המתקרבות לחווה, ורדף אחריהן; אבל אז התברר כי מדובר ביהודים. באירוע נוקבו צמיגי כלי רכב של ערבים בכפר אימאתין הסמוך, ורוססו כתובות גרפיטי בעברית.
הר ברכה – שלהי אוקטובר 2022: באתר צה"ל נמסר כי, לאחר תחקור ראשוני בעניין התנהלותו של רבש"ץ הר ברכָה – התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגב ההר בשומרון, על רכס גריזים שמדרום לשכם – שלקח חלק בחיכוך בין מתיישבים לפלסטינים [סמוך לכפר בורין], ללא נוכחות כוחות צבאיים, כדי "לפזר את העימות שהתהווה".
מתחקיר ראשוני התברר כי הרבש"ץ סיפק למתיישב אמצעי לפיזור הפגנות מסוג גז, ואישר לו להשתמש בו. המעשה הזה מהווה חריגה מן המצופה מגורם ביטחוני מוסמך, ועל כן הוחלט לזמנו לבירור. המח"ט החליט להשעותו מתפקידו, בידיעת מעסיקיו מטעם היישוב, עד גמר התחקיר בנושא. כמו כן, הרבש״ץ תוחקר על ידי משטרת ישראל.
גוש שילה – אמצע נובמבר 2022: מפקד אוגדת איו"ש ומח"ט בנימין החליטו להדיח את רכז הביטחון של יישובי גוש שילה. בשיחת ההדחה נאמר לו כי הוא "מקשה על פעילות החטיבה היהודית בשב"כ וימ"ר ש"י נגד פשיעה לאומנית באזור, ומשתף פעולה עם נוער הגבעות". המסקנה הייתה כי הוא "אינו מתאים לעבודה מול גורמי ביטחון".
שבי שומרון – שלהי אפריל 2024: נמסר כי רבש"ץ שבי שומרון – התנחלות ויישוב קהילתי דתי בצפון השומרון, השייך לתנועת אמנה – עיכב נהג ערבי-ישראלי (תושב טייבה) ליד היישוב שבי שומרון. "הנהג לא נענה לקריאותיו, וניסה להימלט. הרבש"ץ פתח במרדף אחר הרכב, עד שהנהג פרץ מחסום ונע לכיוון הרבש"ץ – שהגיב בירי ופגע בנהג. הנהג נפצע מכמה כדורים, ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים".
מצה"ל נמסר כי הרבש"ץ ירה לעבר "רכב ישראלי... אשר לא היווה סכנה ביטחונית". מתחקור ראשוני עלה כי "הרבש"ץ חרג מסמכותו, ועבר על פקודות צה"ל והוראות הפתיחה באש".
יצהר – יוני 2024: ביוני 2024, רבש"ץ יצהר – התנחלות ויישוב קהילתי בגב ההר בשומרון, מדרום לשכם – בשם י"ל, ירה בפלסטיני שהגיע למקום, ופצע אותו באורח בינוני, בשני כדורים. למרות שהפלסטיני היה חמוש בסכין, להערכת חיילי צה"ל שנוכחו במקום, לא נשקפה סכנה ממנו, והירי בו נעשה בניגוד להחלטת המפקדים ועל דעת עצמו. לאחר תחקיר נקבע על ידי צה"ל כי "לא נמצאו פערים בהתנהלות הרבש"ץ".
בשלהי אוגוסט 2024 הודיע דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית על הטלת עיצומים על הרבש"ץ, שנאשם באלימות כלפי פלסטינים. בהצהרה נאמר כי "אמנם תפקידו דומה לקצין אבטחה ולאכיפת חוק, אבל הוא עסק בפעילויות מחוץ לתחום סמכותו". הוזכר כי בפברואר 2024, הרבש"ץ הוביל קבוצת מתנחלים חמושים להקים מחסומים ולערוך סיורים; זאת כדי לרדוף ולתקוף פלסטינים.
בארגון "יש דין" הגיבו על הטלת העיצומים על הרבש"ץ וכתבו: "לאורך שנים אנחנו מתעדים עדויות של מעשיו הבלתי חוקיים, אבל גם שומעים מהקורבנות שהם חוששים להתלונן עליו במשטרה בשל כוחו הבלתי מוגבל באזור".
מסקנות
כללי: מעמדם הדיפוזי של הרבש"צים ביו"ש, כפי שהיה נהוג במשך שנים ארוכות, והעוצמה שרכשו במשך השנים, הם לא פעם מפתח לטשטוש תחומים ולפעילות לא נורמטיבית בעלת גוון דתי, פוליטי או אידיאולוגי רדיקלי או קיצוני מובהק, הנועד להשליט "עליונות יהודית" על השטח ועל התושבים.
ביוני 2014 פרסם ארגון "יש דין" דוח בשם המרחב הפרוע. נאמר שם כי "בשנים האחרונות מתנהל מאבק טריטוריאלי מתמשך במקומות רבים ביו"ש בין מתנחלים, השואפים להגדיל את השטח שבשליטתם ולספח אליו אדמות רבות ככל האפשר, ובין חקלאים [ורועים] פלסטינים, המבקשים לעבד את האדמות שבבעלותם". המצב הזה לא רק שלא השתפר, אלא החריף בעשור האחרון, ובעיקר בעקבות טבח ה-7 באוקטובר, ומלחמת חרבות ברזל שהתנהלה בעקבותיו.
מחברי הדוח הסיקו כי "למסירת סמכויות שיטור ואכיפת חוק לידי קבוצת אינטרס [דתיות, פוליטיות או] אידיאולוגית נודעת השפעה מזיקה שבעתיים כאשר היא נעשית בשטח כבוש, שבו ההתנחלויות עצמן הוקמו תוך הפרה בוטה של הוראות המשפט הבינלאומי, וכרוכות בגזל קרקעות מסיבי ומצטבר. מסירת סמכויות נרחבות כאלה לקבוצת אינטרס, הדוחה בגלוי ובמוצהר את הוראות המשפט הבינלאומי, מסמנת את הכאוס השלטוני הישראלי בכל הקשור לאכיפת החוק בתחומי יו"ש".
מסקנת הדוח, שפורסם לפני כעשור, מקובלת במידה רבה גם כיום: "פעילות הרבש"צים וכיתות הכוננות לא רק שאינה מקדמת את הסדר הציבורי ואת שלטון החוק ביו"ש, אלא אף פוגעת בהם, ובכך מכרסמת ביכולתה של מדינת ישראל לקיים את חובתה לפי המשפט הבינלאומי להגן על רכוש ונפש פלסטיניים".
בימין גינו את התייחסות ארגון "יש דין", המציגה את הרבש"צים כמי ש"מתעלמים כביכול" מהפרות סדר של מתיישבים יהודים, ופועלים רק נגד ערבים; אולם המציאות בשטח מוכיחה אחרת. בכיר ביטחוני בגזרה העיר כי "לפעמים זה מתנהל כמו מערב פרוע".
מתוקף צו, תחליף הריבון אחראי ל"רווחתה ולטובתה של האוכלוסייה" באזור [בכלל זה ערבים ויהודים]. בניגוד לכך, רבש"ץ טלמון אמר ב-2019, בעקבות האירוע שנזכר לעיל: "אנחנו לא פלנגות". מה שמכווין אותנו זה ההגנה על התושבים היהודים שחיים בתוך היישוב, ולא על הערבים בכפרים הסמוכים – אני לא אמור להיות גורם ניטרלי".
יש להדגיש כי לרבש"ץ אין סמכות לתת פקודות והנחיות לחיילי צה"ל (כפי שהתברר במקרה של טלמון – אמצע דצמבר 2019).
שתי מגמות הסיכון שצוינו באשר לתפקיד ה"שריף" בארצות הברית, נראות ראויות לציון גם במקרה של ה"רבש"צים" ביו"ש: ראשית, פגיעה במיעוטים שוליים במרחב; שנית, חבירה לגורמי ימין קיצוני, ושיתוף פעולה איתם, עד כדי כך שהם מהווים מקשה אחת.
פגיעה במיעוטים שוליים במרחב: רבש"צים הם בין הגורמים המשפיעים ביותר על מאבקים בין יהודים לערבים ביו"ש. בעוד שהם שליחי הצבא – כלומר כפופים לחוק השיפוט הצבאי, ויש להם סמכויות שיטור – הם ממונים על ידי ההתנחלויות, ורואים עצמם כמייצגי האינטרסים של ה"התיישבות". ניגוד העניינים הזה – יחד עם היעדר הגדרה ברורה של סמכויותיהם, ופיקוח רופף על פעולתם (בכוונת מתכוון, או בהיעדרה) – מייצרים מוקדי חיכוך ועימות יומיומיים.
פגיעה בערבים נעשית לא פעם על ידי הרבש"ץ תוך, שימוש בעייתי בנשק ובאמל"ח שהצבא מעמיד לרשותו. כך ראינו כי הרבש"צים מגלים התנהגות החורגת מסמכות, ונוהלי הפתיחה באשר נתפסים ומיושמים על ידם באופן שונה, ולעיתים מנוגד, לפקודות ולהוראות שחלות על אנשי רשויות הביטחון ואכיפת החוק (טלמון – שלהי נובמבר 2010; כוכב יעקב – שלהי יוני 2012; טלמון – אמצע דצמבר 2019; ענתות – נובמבר 2021; הר ברכה – שלהי אוקטובר 2022; שבי שומרון – שלהי אפריל 2024; יצהר – יוני 2024).
חבירה לגורמי ימין קיצוני, ושיתוף פעולה איתם: רבש"צים מקיימים יחסים קרובים והדוקים עם נערי גבעות וחוות (העושים שימוש בצאן, בקר וגמלים לצורכי השתלטות על שטחים נרחבים), ומשתפים איתם פעולה במאבק בערבים-הפלסטינים. אלה עשויים לנקוט הטרדות, פגיעה ברכוש ציבורי ופרטי, פרעות (הצתות, וכדומה), ולעיתים גם פגיעה בנפש.
מקרים מסוימים מעידים על "הנאמנות הכפולה" של הרבש"צים, ומעלים ספק באשר למידת אחריותם כלפי שלטון החוק (חוות גלעד – אמצע מרס 2022). לפחות מקרה מובהק אחד (גוש שילה – אמצע נובמבר 2022) מתייחס לקשר ישיר בין רבש"ץ לבין גורמי ימין קיצוני (נערי גבעות) באזור (אף כי ניסיון פעילי השמאל מעיד על כך שהתופעה רווחת ביותר).
ההתנגדות לפעילי השמאל נובעת מצד אחד מסיועם לפלסטינים תושבי האזור, ומצד שני מחשיפת מעשים ומחדלים של מתיישבים בכלל ושל רבש"צים בפרט. לדוגמה, במאי 2015 דווחו הפעילים על כך ש"תיעדו בשנים האחרונות בסרטוני וידיאו מקרים רבים של חיילים ושוטרים העומדים מנגד בעת שאזרחים ישראלים – וביניהם גם רבש"צים, הפועלים תחת הכוונת הצבא, והמצוידים בנשק צבאי – פותחים בהתקפות אלימות שכללו יידויי אבנים, מכות לחקלאים ולפעילים עצמם".
